טיפול בציסטות בבלוטת ברטולין

בפתח הנרתיק בחלקה התחתון של מבוא העריה (וסטיבולום) נמצאות הבלוטות ע"ש ברטולין (אחת בכל צד).

תפקידן של בלוטות אלה, הוא לדאוג להפרשת חומר סיכוך בעת גירוי מיני לאזור הכניסה לנרתיק בכדי לאפשר חדירה חלקה וקלה יותר.

הבלוטות הללו ממוקמות בחלק הפנימי התחתון של השפתיים החיצוניות ובמצב רגיל לא ניתן למשש אותן והן גם לא אמורות להיות מורגשות או להפריע.

במצבים מסוימים נוזל הסיכה המופרש, עשוי להתייבש בצינורית המובילה מהבלוטה אל פני שטח הנרתיק, או שהפרשות אחרות חוסמות את פתח היציאה של הבלוטה. במצב זה, הנוזל ימשיך להיווצר ולהצטבר בתוך הבלוטה ומכיוון שאין ניקוז ממנה, היא גדלה ונוצרת ציסטה בבלוטת ברטולין.

הציסטה יכולה להגיע לגודל של 2-5 ס"מ, וברוב המקרים אינה מסוכנת, אבל יכולה לגרום לאי נוחות, כאבים ביחסי מין וכמובן מפריעה מבחינה אסתטית.

בחלק מהמקרים הנוזל ועקב כך הציסטה עשויים להזדהם על ידי חיידקים שמגיעים מהנרתיק ואז תיווצר דלקת מקומית ועד למצב של אבצס (מורסה). מצב זה גורם לכאבים חזקים, חום והרגשה כללית רעה.

כאשר יש אבצס, הטיפול המומלץ הוא ניקוז כירורגי של המקום. זה יכול להתבצע בהרדמה מקומית או בהרדמה מלאה.

לכן ברוב המקרים שבהם ישנה ציסטה בבלוטת ברטולין יש המלצה לטפל בה בכדי למנוע מצבים של דלקות וזיהומים חוזרים.

חשוב מאד כאשר מחליטים לטפל כירורגית במצב של ציסטה בבלוטת הברטולין, לעשות זאת באופן כזה שימנע סגירה מחודשת והיווצרות ציסטות נוספות, וכאן החשיבות והמומחיות של הרופא המנתח.