אחד הנגעים השכיחים ביותר אצל נשים הוא ציסטות בבלוטות החלב באיזורים האינטימים.
בעור של הפות (בשפתיים החיצוניות) יש שיער, זקיקי שיער, בלוטות זיעה ובלוטות חלב. תפקידם של בלוטות החלב, הוא להפריש חומר שומני אשר עוטף את השיער הצומח וכך מגן על השערה.
בשנים האחרונות, עקב מגמות אסתטיות ולעתים מנהגים אתניים, מקובל לבצע הסרת שיער חלקית או מלאה באזורים האינטימים.
בחלק גדול של המקרים הדבר מבוצע באמצעות גילוח. במקרה כזה, סכין הגילוח לעתים גורמת לשפשוף ופציעה של העור והדבר גורם לזיהום מקומי והופעת "פצעונים" במקום. בחלק מהמקרים עקב הזיהום המקומי, נוצרת "חסימה" של בלוטות החלב, ואז החלב מצטבר בתוך הבלוטה ולאט לאט גורם לבלוטה לגדול ולבלוט על פני השטח.
בחלק מהמקרים הבלוטה עלולה גם להזדהם וגם לגרום לדלקת ולהיווצרות פורונקלים ואף לאבצסים עוריים, המצריכים ניקוז כירורגי.
גם כאשר מסירים שיער על ידי שעווה או באמצעות טיפולי לייזר, צינורות הניקוז של בלוטות החלב עשויים להיפגע ולהיסתם ולגרום לאותה תוצאה של היווצרות ציסטות מקומיות.
כמובן שיש נשים שאצלן הנטייה להיווצרות ציסטות היא גדולה יותר והן יכולות לסבול ממספר רב של ציסטות.
ברוב המקרים הציסטות הללו אינן מהוות בעיה רפואית אלה אסתטית בלבד.
נשים רבות אינן מודעות שניתן לפתור גם את העניין האסתטי בצורה פשוטה ביותר וחשה אי נעימות, חוסר נוחות ואף פגיעה בביטחון העצמי האינטימי (במיוחד הצעירות יותר).
ניתן לטפל בציסטות בעור הפות בשתי דרכים.
כאשר מדובר בממצא קטן או שיש דלקת מקומית, ניתן לבצע ניקוז באלחוש מקומי. במצב זה, עדיין יש סיכוי שבעתיד הציסטה תוכל להיחסם שוב ולהתמלא מחדש.
כאשר מדובר במספר נגעים או בציסטה גדולה יותר, האפשרות הטובה ביותר היא לבצע הסרה כירורגית בהרדמה מקומית. במצב כזה לרוב יהיה גם צורך בתפר או במספר תפרים בודדים (תלוי בגודל הציסטה).
לכן, אם יש לך נגעים או ציסטות באזור הפות, הפרינאום או באזור הבושת והדבר מטריד את מנוחתך ומפריע לך מאד, ניתן לטפל במצב בקלות וחבל לתת לבעיה פעוטה שכזו להפריע לך